הארכת מועדים שבסדרי דין בתקופת חירום מיוחדת (קורונה)

תקנות סדרי דין במצב חירום, מקפיאות את המועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או בהחלטות ביהמ"ש, אך אינן דוחות מועד נקוב שנקבע להגשת מסמך או לעשיית דבר מה

במסגרת בקשה להארכת מועד שהוגשה לרשם ביהמ"ש העליון, על רקע מצב החירום השורר במדינה בשל התפרצות נגיף הקורונה, הבהיר ביהמ"ש העליון את חישוב המועדים להגשת מסמכים לביהמ"ש העליון במהלך מצב החירום המיוחד שהוכרז במערכת בתי המשפט בתקופת הקורונה:

מכח התקנות, במצב החירום המיוחד, צומצמה רשימת העניינים בהם יתקיימו דיונים בבתי המשפט, אם כי קיים שיקול דעת לנשיא בית המשפט לא לקיים דיונים מהסוג שנמנה ברשימה, ולקיים דיונים שאינם נמנים עליה. בנוסף, התקיימו קשיים אובייקטיבים מבחינת בעלי הדין ועורכי הדין, בהגשת כתבי טענות לביהמ"ש, ובתוך כך גם בעמידה במועדים שנקבעו בדין או בהחלטות ביהמ"ש להגשת כתבי בי-דין.

מענה לקשיים אלו ניתן בתקנה 4 לתקנות סדר הדין במצב מיוחד. תקנה זו קובעת כי ימי מצב החירום לא יבואו במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או בהחלטת ביהמ"ש. קרי, התקנה "מקפיאה" את מירוץ הזמנים להגשת כתבי בי-דין והליכים ערעוריים, עד תום מצב החירום המיוחד. 

עם זאת, מבהיר בית המשפט כי מקום בו נקבע מועד ספציפי להגשת מסמך או לעשיית דבר מה, גם אם המועד הינו בתוך תקופת מצב החירום, אין מצב החירום דוחה את המועד שנקבע, ויש לקיים את החלטת ביהמ"ש כלשונה, אלא אם ניתנה הארכת מועד. 

בש"א 1223/20 – ב'British Airways PLC  נ' עמותת הצלחה – לקידום חברה הוגנת ואח' (בית המשפט העליון 16.3.2020)