עובד שפוטר בשל טענה להפרת חובת בידוד ביתי – הוחזר לעבודה לאחר שהתברר שכלל לא חלה עליו חובת בידוד, וכי המעסיק החליט על פיטוריו בלי לבדוק את הסבריו

עובד בן 63, בעל וותק של 30 שנות עבודה, הודיע למעסיקו כי עליו להיכנס לבידוד ביתי, מאחר שסבר כי שהה במרכול מסוים בזמן בו נכח חולה קורונה מאומת, לפי פרסומי משרד הבריאות. בדיעבד התברר לעובד, כי לא נחשף לחולה. הוא הגיע למקום העבודה בלילה, לפרק זמן קצר, מבלי להודיע לממונים עליו, כדי לטפל בתקלה. העובד זומן לשימוע ופוטר. בשל כשלים בשימוע ואי בדיקת הסבר העובד, לרבות גיוס עובד במקומו מיד לאחר השימוע – ניתן צו למניעת פיטוריו.

עובדות המקרה: המבקש בן 63 ועובד 30 שנה במפעל. ביום 29.3.2020 פרסם משרד הבריאות הודעה שלפיה בסופרמרקט כלשהו שהה בשעות מסוימות חולה קורונה, וכל מי שנכח במקום באותן שעות נדרש להיכנס לבידוד. בעקבות זאת הודיע העובד למעסיקתו, כי עליו לעזוב את המפעל ולשהות בבידוד עד 3.4.2020. סוכם עימו שימשיך לקדם משימות מביתו, וימים אלה יוכרו כימי עבודה מלאים. בהמשך לכך המבקש בירר את השעות ששהה בסופר, ולאחר שבדק עם נציגת הבריאות במועצה, הובהר לו ששמו לא מופיע ברשימת האנשים שנחשפו לחולה המאומת ונדרשים להיות בבידוד. יחד עם זאת נאמר לו, כי מאחר שדיווח מיוזמתו למשרד הבריאות על כניסתו לבידוד, ביטולו של דיווח זה הוא מורכב, ולכן הוצע לו להישאר בבידוד. למחרת הגיע העובד באופן פיזי למפעל בשעת לילה, לפרק זמן קצר, בלא שעדכן את הממונים עליו ובלא שהחתים כרטיס נוכחות. לטענתו היתה תקלה קריטית שחייבה את הגעתו למפעל פיזית, כדי לתת מענה. המעסיקה טענה שלא היתה תקלה שחייבה את נוכחות העובד במפעל, ובכל אופן הגעתו למפעל בשעת לילה ללא תיאום או הרשאה לא היתה מוצדקת. המעסיקה הודיעה לעובד על הוצאתו לחל"ת לשבועיים לאור הפרת חובת הבידוד, בהמשך לכך נמסר לו מכתב זימון לשימוע. השימוע התקיים ביום 7.4.2020 בבוקר, ומאוחר יותר באותו היום הוצע תפקידו של העובד לאדם אחר. אותו אדם קיבל את תנאי ההעסקה שהוצעו לו, וסיכם עם המעסיקה לשמור את הדבר בדיסקרטיות. ביום בו סוכמה סופית העסקתו של המחליף – נמסר לעובד על פיטורים (כ-12 ימים לאחר השימוע).
המבקש פנה לבית-הדין וניתן צו ארעי למניעת פיטוריו. למרות הצו, איישה המעסיקה את התפקיד באמצעות אותו אדם שנשכר להחליפו.

הכרעה:
ביה"ד פסק כי מדובר באחד מן המקרים החריגים שבהם יש לתת צו זמני המונע את כניסתה לתוקף של הודעת הפיטורים עד לפסיקה בתביעה העיקרית, לרבות מניעת איוש משרתו של העובד ע"י אחר.
בית-הדין נתן משקל משמעותי לוותק של העובד (30 שנות עבודה) ולגילו (63), אל מול העובדה כי זומן לשימוע על רקע מקרה חד פעמי וייחודי, בלא שהתלוו לו אירועים בעייתיים נוספים כלשהם.
בית-הדין השתכנע כי העובד לא נכלל ברשימת האנשים שחלה עליהם חובת בידוד לפי הוראות משרד הבריאות, וכי הגיע למקום העבודה רק לאחר שבירר את מעמדו בהקשר לחובת הבידוד. המעסיקה, מצידה, כלל לא טרחה לברר את אמיתות ההסבר של העובד בעניין זה, אלא הסתמכה על כלילת שמו בהודעה של היישוב, שלא היתה בגדר הודעה על חובת בידוד, אלא קריאה לתושבים להתעניין בשלומם של השוהים בבידוד.
גם אם שגה העובד בשיקול דעתו, כאשר לא ביקש את רשות הממונים להגיע למפעל ולא דיווח להם על הגעתו, הוא פעל תוך ראיית האינטרס של המעסיקה לנגד עיניו, במטרה לפתור תקלה, ונכח במקום דקות ספורות בלבד.
במהלך השימוע ניסתה אחת המנהלות לברר מה סיבת הגעתו של העובד למפעל, אך מנהלים אחרים שנכחו בשימוע מנעו ממנה לברר את הפרטים, בין השאר באמירה שמדובר ב"הליך פורמלי".
מתוך כך הסיק בית-הדין, כי המעסיקה קיימה את השימוע רק כדי לצאת ידי חובה, ולא מילאה את חובתה לברר, בהגינות ובתום לב, את העובדות הרלוונטיות לקבלת ההחלטה בעניינו של העובד.
התנהלותה של המעסיקה נגועה בחוסר ניקיון כפיים. היא נמנעה מלגלות מי מחליפו של העובד ומתי גויס לתפקיד, גם כשהחל ההליך בבית-הדין, ואף הפרה את הצו הארעי שניתן כאשר החלה בהעסקתו של המחליף בפועל. התנהלותה של המעסיקה מעלה חשש לכאורה, כי היא ניצלה את תקופת החירום במדינה, לאור וירוס הקורונה, כדי לפטר את העובד, שהינו בעל זכויות וותק של שנים רבות.
בנסיבות אלה הורה בית-הדין על החזרת העובד לעבודתו ומניעת כל פגיעה במעמדו, למרות שמדובר בסעד חריג ולמרות שתפקידו כבר אויש על-ידי אחר.

*התביעה העיקרית לא נוהלה בסופו של יום כי הצדדים הגיעו להסכם פשרה.

סע"ש (ב"ש) 8098-05-20 זוהר חוברה – כימדע תעשיות בע"מ, ניתן ביום 31.5.2020.