על מזמין השירות לערוך שימוע לעובד קבלן יחד עם הקבלן

החלטת מזמין שירות הנוגעת לעובד קבלן המוצב אצלו, שיש בה משום פגיעה בזכויותיו, מחייבת קיום שימוע משותף של הקבלן ומזמין שירות. היקפה של החובה ייגזר ממכלול נסיבות המקרה. 
 

חברת התאמה השמה ומידע הינה קבלן ניקיון, העוסקת, בין היתר, במתן שירותי ניקיון לחברת החשמל. התובע הוצב בחצרי חברת החשמל כעשרים שנה, כעובד חברות ניקיון שהתחלפו מעת לעת. בשל חשד חברת החשמל כי העובד היה מעורב במעשים פסולים, התבקשה "התאמה" להפסיק את הצבתו. העובד נויד על ידי התאמה לאחר שימוע שערכה לו והתפטר לאחר יום. במסגרת הליך בבית הדין האזורי לעבודה טען העובד, כי חברת החשמל הייתה מעסיקתו (או מעסיקתו במשותף), וכי יש להשיבו לעבודה, ותבע פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

בית הדין האזורי דחה את טענת העובד וקבע כי התאמה הייתה מעסיקתו היחידה. יחד עם זאת נפסק, כי לא נערך לעובד שימוע כדין, שכן בנסיבות הענין בהן הועלו טענות שמטילות רבב בעובד, ולעורכי השימוע מטעם הקבלן לא היה כל מידע או פרטים רלוונטיים בנוגע להחלטת חברת החשמל להפסיק הצבתו בחצריה, בוודאי לאחר פרק זמן כה ארוך של הצבה – כללי הצדק הטבעי ותכלית השימוע מחייבים כי ייערך שימוע משותף ע"י התאמה וחברת החשמל. לאור זאת קבע ביה"ד כי על התאמה וחברת החשמל לפצות ביחד ולחוד את העובד בסך של 30,000 ₪.

חברת התאמה ערערה על פסק הדין, ולחלופין טענה כי היה צריך לחייב בתשלום הפיצוי רק את חברת החשמל. חברת החשמל תמכה בטענת חברת התאמה כי לא היה מקום לפסוק לעובד פיצוי בגין הפרת חובת השימוע, וכן טענה כי בכל מקרה לא היה מקום לחייב אותה בתשלום פיצוי נוכח הקביעה החלוטה שאינה מעסיקתו של העובד. 

בית הדין הארצי דחה את הערעור וקבע, כי:

 בנסיבות המתאימות, עת הדבר נדרש להגשמת תכלית משפט העבודה, יש להכיר במזמין השירות שבחצריו הוצב עובד קבלן, כמעסיק של העובד, בין לבדו ובין כמעסיק במשותף. לעיתים ההכרה נעשית לצורך הגשמת עניין ספציפי בלבד.

הטלת חובת השימוע על המעסיק בלבד (קבלן השירותים) לא תביא להשגת תכלית זכות הטיעון מהסיבות הבאות:

  1. ברוב המכריע של הסכמי השירות סמכות ההחלטה נתונה למזמין, כך ששימוע לפני הקבלן לבדו לא יוכל להביא לשינוי ההחלטה.
  2. בחלק משמעותי מהמקרים לא יהיה בידי הקבלן המידע הדרוש למתן זכות הטיעון לעובד.
  3. יש להניח כי ברוב המקרים יעדיף הקבלן שלא להתעמת עם המזמין בעניינו של עובד זה או אחר נוכח רצונו בהמשך ההתקשרות ונוכח העובדה שהקבלן נמצא בתחרות עם קבלנים אחרים המספקים את אותם השירותים.

לפיכך, ממהות זכות השימוע ותכליתה מתחייבת המסקנה כי יש לראות במזמין כמעסיק במשותף לעניין זכות הטיעון ולהטיל עליו חובה לערוך שימוע לעובד הקבלן טרם קבלת החלטה מהותית בעניינו, שאם לא כן – זכות הטיעון של עובד הקבלן נפגעת ולעתים אף מתאיינת לחלוטין. בכך, אין כדי לפטור את הקבלן-המעסיק ממילוי חובתו. על כן, הדרך הנכונה לערוך שימוע במקרים של תבנית העסקה מורכבת הינה שהשימוע ייערך במשותף על ידי המזמין והקבלן.

היקף החובה בכל מקרה ומקרה ייגזר ממכלול נסיבות המקרה הספציפי ובין היתר תפקידו של עובד הקבלן, משך הצבתו בחצרי המזמין, הסיבות לסיום הצבתו אצל המזמין, האפשרות שסיום הצבתו יביא לסיום עבודתו אצל מעסיקו ועוד. בכל מקרה, עובד הקבלן זכאי לקבל הסבר להחלטתו של המזמין, ולהגיב לה.

למען הסר ספק, מובהר כי אין בחיוב המזמין לערוך שימוע במשותף, כדי לקבוע כי המזמין הוא מעסיק במשותף של עובד הקבלן.

לאור כל האמור, בית הדין הארצי אישר את קביעתו של ביה"ד האזורי לחייב את התאמה ואת חברת החשבל בתשלום פיצוי לעובד בסכום שנקבע. הערעור נדחה תוך שנקבע כי התאמה תשלם לעובד ולחברת החשמל שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ (לכל צד).

 

ע"ע (ארצי) 47271-06-18 התאמה השמה ומידע (1995) בע"מ – סמי הפוטה, ניתן ביום 5.7.2020.