עובדים אשר חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליהם

חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על מאבטחי השרים – אין אפשרות לפקח על שעות עבודתם, שאינן בשליטת המעסיק, אלא נגזרות מסדר יומו המשתנה של השר; תפקידם דורש מידה מיוחדת של אמון אישי מעצם הצמידות לשר המאובטח.
 

חברת "מיקוד שמירה" (להלן: "החברה") זכתה במכרז של המדינה לאספקת שירותי אבטחה צמודה לשרים. שעות המשמרות של המאבטחים הוגדרו לפי 25 שעות למשמרת של מאבטח צמוד ו-17 שעות למשמרת למאבטח "מקדים". מאבטח צמוד, כשמו כן הוא – צמוד אל השר מצאתו מביתו ועד חזרתו, ואז הוא לן בדירה הצמודה לבית השר ונמצא בכוננות למקרה שיתעורר הצורך, עד תום המשמרת והחלפתו במאבטח צמוד אחר. מאבטח "מקדים" מגיע לפני השר לכל מקום שאליו הוא צפוי להגיע ובודק את השטח. משרה מלאה של מאבטח היתה בת 12 משמרות בחודש – 6 משמרות "צמוד" ו-6 משמרות "מקדים".

קבוצות שונות של מאבטחים הגישו תביעות שונות שנדונו בפני 4 מותבים של בתי-הדין האזוריים. כל התביעות כללו דרישה לתשלום שעות נוספות ולהפרשים בגין זכויות סוציאליות שונות שלגישת המאבטחים לא חושבו כראוי. פסיקת בתי הדין האזוריים בעניין זה לא היתה אחידה.

הוגשו ערעורים הדדיים בכל התיקים, ובית-הדין הארצי לעבודה דן בהם במאוחד.

נפסק כי המדינה לא היתה המעסיקה של המאבטחים, אף לא כמעסיקה במשותף, אלא רק החברה. מדובר היה במיקור חוץ אותנטי ולא פיקטיבי. פיקוח והתוויית מדיניות האבטחה על-ידי שירות הבטחון הכללי לא יוצרים יחסי עבודה. הכרה במזמין השירות כמעסיק שמורה למקרים חריגים, בהם מוכח כי קיים קושי להיפרע מן הקבלן. כאן לא היה חשש כזה ביחס לחברת האבטחה. המדינה אף פיקחה על זכויות העובדים כדי למנוע הפרה של זכויותיהם ופעלה לתיקונן של הפרות.

בהתייחס לתביעת המאבטחים לתשלום בגין עבודה בשעות נוספות, נפסק כי חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליהם. תפקידם נכלל גם במסגרת החריג של העדר אפשרות פיקוח למעסיק על שעות העבודה והמנוחה של העובד (סעיף 30(א)(6) לחוק) וגם בגדר החריג של תפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי (סעיף 30(א)(5) לחוק).

אשר לחריג העדר הפיקוח: עבודת אבטחה בה המאבטח צמוד למאובטח, מחייבת זמינות גבוהה ומתאפיינת בשעות לא סדירות, שנגזרות משעות פעילותו של המאובטח, המשתנות ללא תכנון מוקדם. גם אם ניתן להפעיל אמצעים טכנולוגיים – שעות העבודה אינן בשליטת המעסיק כלל. יתירה מכך – המאבטחים יכלו לנוח ולעסוק בענייניהם כאשר השר שהה בכנסת או במשרדו, או כאשר נדרשו לשהות בדירה הצמודה לבית השר. פיקוח באמצעים טכנולוגיים על שעות ומקומות שהותו של המאבטח, היה נותן בידי החברה מידע רגיש שלא ראוי שיהיה בידי חברה פרטית.

אשר לחריג האמון האישי המיוחד: הצמידות אל השר המאובטח, תוך שהמאבטח נחשף לכל שיחותיו וענייניו המקצועיים, הפוליטיים והאישיים, יוצרת מידה מיוחדת של אמון אישי. שכרם של המאבטחים היה גבוה יחסית לתחום עיסוקם (כ-12,000 ₪ לחודש, הרבה מעל שכר המינימום הענפי לאותה תקופה). ה"אמון האישי" המיוחד יכול להיות גם כלפי מושא העבודה ולא בהכרח כלפי המעסיק. האמון המיוחד מבטא אחריות מיוחדת, שנלווית אליה זמינות מוגברת. בהינתן אירוע בלתי צפוי למאבטחים שיקול הדעת כיצד לפעול ולהגיב בשטח.

אילו היה חל החוק על המאבטחים, היה צורך לקבוע אם כל שעות המשמרת היוו שעות עבודה, וקיים ספק לגבי כך. נושא זה לא הוכרע, משנפסק כי החוק לא חל.

 

ע"ע (ארצי) 23645-04-19 62 פלונים – מיקוד שמירה אבטחה שירותים וכוח אדם בע״מ,  ניתן ביום 22.4.2000 (נוסח המותר לפרסום הופץ במועד מאוחר יותר).